ככלל, הכניסה לשטחי מדינת ישראל, היא זכות שלא מוקנית לאזרחי מדינות זרות. לשר הפנים, באמצעות נציגיו במעברי הגבול השונים, ניתן שיקול דעת נרחב להחליט האם להתיר או למנוע את הכניסה לארץ. זאת, גם במקרי הוצאת ויזה לזרים כדין.
דיני מסורבי כניסה לארץ עוסקים במקרים בהם אזרח זר סורב כניסה, בין אם מדובר בתייר, בן או בת זוג, חבר או ידיד מחו"ל שהוזמן לביקור בארץ. במקרים אלה, יש לפנות בדחיפות לעו"ד מומחה בתחום, לקבלת ייעוץ משפטי. עו"ד מירי נחשונוב, המתמחה בייצוג לקוחות מול משרד הפנים, תבחן את הצורך בפנייה לערכאות המשפטיות ו/או אל הוועדה לעניינים הומניטריים של רשות האוכלוסין וההגירה.
המסגרת החוקית
דיני מסורבי כניסה לארץ, מבוססים על המשפט הבינלאומי המעגן את זכאותן של המדינות הריבוניות להתיר או לסרב כניסה של אזרח זר אל שטח המדינה בהתאם לשיקול דעתה ואף מבלי לקבוע תנאים אובייקטיביים לסירוב הכניסה.
מדינת ישראל, שומרת בקנאות על דרכי הכניסה והיציאה שלה – שדות התעופה, הנמלים ומעברי הגבול, גם בשל הצורך הביטחוני, כאשר חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, מקנה לפקידי משרד הפנים ו/או נציגים מטעמו לרבות עובדי רשות ההגירה, את האפשרות החוקית לעכב לחקירה, לעצור ואף לגרש מבקרים שאינם תושבי או אזרחי ישראל. דיני מסורבי כניסה, מכוח התקנות, צריכים להתבסס על חשד סביר, שהוא למעשה התרשמות סובייקטיבית של החוקר בהתאם לנסיבות העניין.
במרבית המקרים בהם מסורבת כניסה של אדם זר לשטח המדינה, הוא מגורש מישראל וכן נשללת ממנו אוטומטית, האפשרות להיכנס לארץ בעתיד, לרוב למשך תקופה של 10 שנים.
כיצד צריך לפעול?
דיני מסורבי כניסה הינם סבוכים ודורשים ידע ומומחיות ספציפיים. על כן, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בכדי להחליט על אופן הפעולה הרצוי, כל מקרה לגופו. הדבר נכון גם לגבי זוגות המעוניינים להסדיר את מעמד בן הזוג דרך הוועדה לעניינים הומניטריים או תוך הוצאת ויזה לזרים. מומלץ ביותר לפנות לקבלת ייעוץ משפטי יסודי ומעמיק מאת עו"ד מירי נחשונוב, הבקיאה בנושא ומתמחה בו, ולחסוך אי אילו בעיות עתידיות.
