בשנת 2011 תוקן חוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952, חוק אשר עוסק בהסדרת מעמד בישראל לאזרחים זרים. התיקון לחוק הכניסה לישראל קבע כי בית הדין לעררים יהיה הערכאה השיפוטית אשר תדון בכל עניין האשרות ורשיונות הישיבה בישראל. בשנת 2014 למעשה הוקם בית הדין לעררים. בית הדין לעררים מוסמך לדון בכל הנוגע לכניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל, יציאה מישראל ואזרחות ישראלית לפי ס' 7 לחוק האזרחות (זוגות מעורבים).
בית הדין לעררים החליף למעשה את בית המשפט המחוזי ואת וועדות ההשגה בכל הקשור להסדרת מעמד בישראל לפי חוק הכניסה לישראל. כל אדם אשר מבקש לערער על החלטת משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה בעניין אשרות תייר, אשרות כניסה, אשרות עבודה, תושבות ארעית, תשבות קבע וכדומה יפנה בערר לבית הדין לעררים.
אדם המבקש לערער על החלטת בית הדין לעררים יגיש ערעור על פסק הדין של בית הדין לעררים לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
כיום קיימים בישראל ארבעה בתי דין לעררים בארבעה מחוזות: בית הדין לעררים בחיפה, בית הדין לעררים בתל אביב, בית הדין לעררים בירושלים ובית הדין לעררים בבאר שבע.
בתי הדין לעררים הם בתי דין מנהליים אשר פועלים תחת משרד המשפטים.
לאחר שניתנת החלטה שלילית בערר פנימי על ידי משרד הפנים על המערערים להגיש ערר תוך 30 ימים לבית הדין לעררים שנמצא במחוז השיפוט של הרשות אשר נתנה את ההחלטה.
